הלא פרס לרעב לחמך (ישעיה נח,ז)
המלבי"ם מסביר, שאף אם ברשותך כיכר לחם אחת בלבד,
עליך לחצות אותה ולתת את חצי לרעב.
ואם מחצית הכיכר נקיה ומשובחת, והמחצית האחרת פחות טובה ממנה?
עליך להעניק לרעב את המחצית האיכותית, המשובחת והטובה ביותר!
כולנו רוצים את הכי טוב.
ללמוד הכי טוב, לגור באזור הכי טוב, להיראות הכי טוב...
אנחנו שואפים לגדל את ילדינו הכי טוב שאפשר.
תמיד מצפים למושלם, לאיכותי ביותר.
זהו הערך הבסיסי שמוביל את ראשי ופעילי עמותת ברכת השם מאז יסודה.
לא עוד תרומות מעודפים, ירקות סוג ג', ופריטים מעונות קודמות.
אלמנה לא אמורה להתמודד עם מלאי דגי אמנון באיכות ירודה או צנצנות דבש פרחים.
נער בר מצוה יתום לא יאלץ עוד לבחור חליפה מתוך מלאי של שני דגמי השנה שעברה ברבע מחיר.
כלה יתומה לא תאסוף נדוניה מפריטי עודפים שאינם מבוקשים, מהסיבה היחידה שאין לה כסף.
בברכת השם חושבים אחרת. נותנים הכי טוב, ובכבוד!
אלמנה שמתמודדת בגבורה עם קשיי היומיום, תקבל בשר ארגנטינאי משובח ופילה סלמון נורבגי.
נער יתום שאביו לא זכה ללמדו את קריאת התורה, זכאי ללבוש ביום שמחתו את החליפה העדכנית, האיכותית והתואמת ביותר את מידותיו.
כלה יתומה, שאימה לא מתרוצצת עימה מחנות לחנות, תבחר את המצעים היפים ביותר בחנות הכי נחשבת בעיר.
ואלו שאין להם מהיכן להתחיל את החודש, מקבלים שיקים בסכום נכבד או תווי קניה לרכישת מזון ברשתות הגדולות באופן מכובד, ללא התבזות וללא תחושת נזקקות.
כי אנחנו נותנים, בכבוד!
הכנסת כלה
כל המסכנים, האומללים והנדכאים עומדים בתור ארוך, משוועים לתרומה ולמתת, ובסוף התור עומדת נכלמת כלה מבוישת, אין לה כסף להשכרת שמלה, לרכישת נדוניה לבית החדש...
ואנו מצווים לדלג על התור כולו, להגיע אל הכלה ההיא- ולמסור לה את הצרור שבידינו,
כי אין לנו צדקה גדולה מזו!
כך פוסק השולחן ערוך, וכך נוהגים לפיו ראשי עמותת ברכת השם.