חודש אדר מגיע, כולם מרבים בשמחה.

כולם? לא ממש. משפחות רבות מרבות בלחץ ובדאגה.

הן עסוקות במחשבה - מהיכן יצליחו לגרד עוד כמה שקלים ולגמור את החודש?

וככל שימי הפורים מתקרבים - החששות גוברים.

בשבילם, תחפושות - זה לחץ חברתי ובושה.

משלוח מנות לידידים - זה תחושת נחיתות וחוסר נעימות.

סעודת היום - זה התמודדות עם צמצום ועם חסר.

רק מצוות מתנות לאביונים נותנת להם פתח לאור ולתקווה...

פעילי עמותת ברכת השם עמלים כבר בראש חודש אדר למנוע בכל האמצעים את המצב בו משפחות מתלבטות בין מוצרי בסיס, במקום להתלבט בין יין מסוג מרלו ליין מסוג שיראז.

מתנדבי ברכת השם מחלקים מראש באופן מכובד מאד כמות של עופות, דגי אמנון בשפע, ויינות משובחים לכל משפחה הזקוקה לכך. זאת בנוסף לתמיכה הכלכלית הניתנת ביד רחבה כמתנות לאביונים ביום הפורים עצמו. דפיקה קטנה בדלת, בלי צלצולים או תמונות, ללא פרסום מביש, מעטפה של חיים ושל תקווה מגיעה לידי אבי המשפחה הנזקקת או האלמנה המתמודדת בגפה.

היש שמחת פורים גדולה מזו?